tta-ha

  טא. הא.

mā anzalnā ʿalayka l-qur'āna litashqā

  לא הורדנו אליך את הקוראן כדי שתסבול,

illā tadhkiratan liman yakhshā

  אלא כתזכורת למי שירא.

tanzīlan mimman khalaqa l-arḍa wal-samāwāti l-ʿulā

  זה הורד ממי שברא את הארץ ואת השמים העליונים,

al-raḥmānu ʿalā l-ʿarshi is'tawā

  הרחמן על כס המלכות לקח את מקומו.

lahu mā fī l-samāwāti wamā fī l-arḍi wamā baynahumā wamā taḥta l-tharā

  לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ, וכל מה שמתחת לקרקע.

wa-in tajhar bil-qawli fa-innahu yaʿlamu l-sira wa-akhfā

  גם אם תדבר בקול רם או בלחש, הוא שומע הכול, שהוי הוא יודע את הסוו ואף את הנסתו מכל.

al-lahu lā ilāha illā huwa lahu l-asmāu l-ḥus'nā

  אללה, אין עוז אלוה מלבדו, והוא בעל השמות היאים ביותה

wahal atāka ḥadīthu mūsā

  האם הגיע אליך סיפורו של משה?

idh raā nāran faqāla li-ahlihi um'kuthū innī ānastu nāran laʿallī ātīkum min'hā biqabasin aw ajidu ʿalā l-nāri hudan

  כאשר הוא ראה אש בועות ואמו לבני משפחתו: “הישארו כאן, כי הבחנתי באש בועות, אולי אביא לכם שלהבת ממנה, או אמצא על-פי האש מי שיווין אותנו”.

falammā atāhā nūdiya yāmūsā

  בבואו אליה, קרא אליו קול: “הוי, משה!

innī anā rabbuka fa-ikh'laʿ naʿlayka innaka bil-wādi l-muqadasi ṭuwan

  אני אלוהך! הסר נעליך, כי אתה נמצא בוואדי המקודש (אשר שמו) טווא.

wa-anā ikh'tartuka fa-is'tamiʿ limā yūḥā

  ואני בחרתיך, על כן הקשב למה שיתגלה לך.

innanī anā l-lahu lā ilāha illā anā fa-uʿ'bud'nī wa-aqimi l-ṣalata lidhik'rī

  אני, הנני אללה, אין עוד אלוה זולתי, אז עבוד אותי, וקיים את התפילה לזכרי.

inna l-sāʿata ātiyatun akādu ukh'fīhā lituj'zā kullu nafsin bimā tasʿā

  כי השעה אכן תגיע, ואותה אני מסתיר כדי שתתוגמל כל נפש כאשר עשתה.

falā yaṣuddannaka ʿanhā man lā yu'minu bihā wa-ittabaʿa hawāhu fatardā

  לכן, אל יתעה אותך ממנה מי שאינו מאמין בה, ההולך אחרי יצריו, למען לא תאבו

wamā til'ka biyamīnika yāmūsā

  מה זה אשר בימינן משה?”

qāla hiya ʿaṣāya atawakka-u ʿalayhā wa-ahushu bihā ʿalā ghanamī waliya fīhā maāribu ukh'rā

  אמו: “זה המקל שעליו אני נשען, ואותו מנעו אני (כדי להאכיל ולכוון את צאני), וכן, אני משתמש בו גם לצרכים אחרים”.

qāla alqihā yāmūsā

  אמו: “הוי, משה, השלך אותו!”

fa-alqāhā fa-idhā hiya ḥayyatun tasʿā

  הוא השליך אותו, והוא הפן לנחש זוחל.

qāla khudh'hā walā takhaf sanuʿīduhā sīratahā l-ūlā

  אמו: “אחוז בו ואל תפחד כי נשיב אותו אל מצבו הראשון.

wa-uḍ'mum yadaka ilā janāḥika takhruj bayḍāa min ghayri sūin āyatan ukh'rā

  שים את ידך בחיקך, והיא תצא לבנה וללא קמטים, זה אות נוסף!

linuriyaka min āyātinā l-kub'rā

  אנחנו נראה לך מאותותינו הגדולים יותר.

idh'hab ilā fir'ʿawna innahu ṭaghā

  לך אל פרעה, כי הוא חצה את כל הגבולות.”

qāla rabbi ish'raḥ lī ṣadrī

  אמר משה: “אדוני! הרחב את לבי (באמונה)

wayassir lī amrī

  והקל את תפקידי,

wa-uḥ'lul ʿuq'datan min lisānī

  והתר את כבידות לשוני,

yafqahū qawlī

  למען יבינו את דבריי,

wa-ij'ʿal lī wazīran min ahlī

  ותן לי עוזר מבני משפחתי,

hārūna akhī

  את אהרון אחי,

ush'dud bihi azrī

  וחזק אותי בו,

wa-ashrik'hu fī amrī

  ושתף אותו בשליחותי,

kay nusabbiḥaka kathīran

  כדי שנרבה לשבח אותך,

wanadhkuraka kathīran

  ונרבה להזכיר את שמך,

innaka kunta binā baṣīran

  כי אתה המשקיף עלינו והרואה אותנו”

qāla qad ūtīta su'laka yāmūsā

  אמר: “הוי משה, הנה קיבלת את אשר ביקשת”.

walaqad manannā ʿalayka marratan ukh'rā

  וכבר גמלנו לך חסד עוד פעם,

idh awḥaynā ilā ummika mā yūḥā

  כאשר ציווינו על אמך את אשר ציווינו עליה,

ani iq'dhifīhi fī l-tābūti fa-iq'dhifīhi fī l-yami falyul'qihi l-yamu bil-sāḥili yakhudh'hu ʿaduwwun lī waʿaduwwun lahu wa-alqaytu ʿalayka maḥabbatan minnī walituṣ'naʿa ʿalā ʿaynī

  כי שימי את בנך בתיבה, והשליכי אותו לים, והים יטיל אותו לחוף, וייקח אותו אויבי (פרעה) ואויבו. והענקתי לך מאהבתי, למען תגדל תחת פיקוחי.

idh tamshī ukh'tuka fataqūlu hal adullukum ʿalā man yakfuluhu farajaʿnāka ilā ummika kay taqarra ʿaynuhā walā taḥzana waqatalta nafsan fanajjaynāka mina l-ghami wafatannāka futūnan falabith'ta sinīna fī ahli madyana thumma ji'ta ʿalā qadarin yāmūsā

  אחותך הלכה ואמרה, אראה לכם בני משפחה אשר יטפלו בו. וכך החזרנו אותך אל אמך, כדי שהיא תירגע ולא תצטער. אחרי שגדלת הרגת נפש, וחילצנו אותך מן הצרה, והעמדנו אותך בניסיון, ושהיה מספר שנים במדיין, אחר כך באת בזמן המיועד (לשליחות), הוי, משה.

wa-iṣ'ṭanaʿtuka linafsī

  אני בחרתי אותך לעצמי (כשליח ונביא)

idh'hab anta wa-akhūka biāyātī walā taniyā fī dhik'rī

  על כן, לך אתה ואחיך, עם אותותיי, ואל תחדלו להזכירני.

idh'habā ilā fir'ʿawna innahu ṭaghā

  לכו שניכם אל פרעה כי הוא התנשא.

faqūlā lahu qawlan layyinan laʿallahu yatadhakkaru aw yakhshā

  אך, נסו לדבר אליו בעדינות, למען ייזכר ויתמלא יראה”.

qālā rabbanā innanā nakhāfu an yafruṭa ʿalaynā aw an yaṭghā

  אמרו שניהם: “ריבועו, פוחדים אנו כי יפגע בנו לרעה או שיתפרע יותר”.

qāla lā takhāfā innanī maʿakumā asmaʿu wa-arā

  אמר: “אל תפחדו, אני אתכם, אשמע ואראה הכול”.

fatiyāhu faqūlā innā rasūlā rabbika fa-arsil maʿanā banī is'rāīla walā tuʿadhib'hum qad ji'nāka biāyatin min rabbika wal-salāmu ʿalā mani ittabaʿa l-hudā

  והגיעו אליו ואמרו: “אנו שליחי ריבונך, על כן שלח עמנו את בני-ישראל ואל תענה אותם. הנה הבאנו לך אות מריבונך, ושלום על כל ההולך בדרך הישר.

innā qad ūḥiya ilaynā anna l-ʿadhāba ʿalā man kadhaba watawallā

  נגלה לנו כי עונש יבוא על כל אשר יכחיש את אותותינו ויסטה מן הדרך הישר”.

qāla faman rabbukumā yāmūsā

  אמר: "הוי, משה, מי הוא ריבונכם?”

qāla rabbunā alladhī aʿṭā kulla shayin khalqahu thumma hadā

  אמר: “ריבוננו הוא שנתן לכל אשר ברא, ואז הדריך”

qāla famā bālu l-qurūni l-ūlā

  אמר: “ומה הוא גורל הדורות הראשונים ?”

qāla ʿil'muhā ʿinda rabbī fī kitābin lā yaḍillu rabbī walā yansā

  אמר: “זה רשום אצל ריבוני בספר. לא יטעה ריבוני ולא ישכח.

alladhī jaʿala lakumu l-arḍa mahdan wasalaka lakum fīhā subulan wa-anzala mina l-samāi māan fa-akhrajnā bihi azwājan min nabātin shattā

  אשר עשה לכם את הארץ משכן, וסלל לכם שבילים על פניה, והוריד מן השמים מים”. הוצאנו ממנה זוגות צמחים שונים,

kulū wa-ir'ʿaw anʿāmakum inna fī dhālika laāyātin li-ulī l-nuhā

  לכן, אכלו ורעו את מקניכם וצאנכם, ובכל אלה אותות לבעלי בינה.

min'hā khalaqnākum wafīhā nuʿīdukum wamin'hā nukh'rijukum tāratan ukh'rā

  ממנה (מהאדמה) בראנו אתכם, ואליה נחזירכם, וממנה נוציא אתכם עוד פעם.

walaqad araynāhu āyātinā kullahā fakadhaba wa-abā

  הראינו לו (לפרעה) את כל אותותינו, ואולם הוא הכחיש אותם ופנה עורף.

qāla aji'tanā litukh'rijanā min arḍinā bisiḥ'rika yāmūsā

  ואמר (למשה): “הוי, משה, האם באת אלינו לגזול מאתנו את ארצנו בקסמיך?

falanatiyannaka bisiḥ'rin mith'lihi fa-ij'ʿal baynanā wabaynaka mawʿidan lā nukh'lifuhu naḥnu walā anta makānan suwan

  אז אנו נביא לך קסמים כמותם. קבע מועד למפגש בינינו לבינך, אשר נכבדהו אנו ואתה, במקום מתאים לכולנו.”

qāla mawʿidukum yawmu l-zīnati wa-an yuḥ'shara l-nāsu ḍuḥan

  אמר: “המועד הוא יום החג, ובו יקובצו האנשים בשעות הבוקר”.

fatawallā fir'ʿawnu fajamaʿa kaydahu thumma atā

  ויצווה פרעה לאסוף את מכשפיו כולם למקום הפגישה.

qāla lahum mūsā waylakum lā taftarū ʿalā l-lahi kadhiban fayus'ḥitakum biʿadhābin waqad khāba mani if'tarā

  אמר משה להם: “אוי לכם! אל תבדו שקר על אללה לבל ישמידכם בעונשו. כי כל הבודה שקר על אללה סופו שיאבד”.

fatanāzaʿū amrahum baynahum wa-asarrū l-najwā

  אז התייעצו הקוסמים ונועצו ביניהם.

qālū in hādhāni lasāḥirāni yurīdāni an yukh'rijākum min arḍikum bisiḥ'rihimā wayadhhabā biṭarīqatikumu l-muth'lā

  ואמרו: “אלה הם שני קוסמים הרוצים להוציאכם בקסמיהם מארצכם, ולשים קץ לדרך חייכם המושלמת.

fa-ajmiʿū kaydakum thumma i'tū ṣaffan waqad aflaḥa l-yawma mani is'taʿlā

  לכן, התאזרו בכל תחבולותיכם ועמדו מוכנים כי מי שתהיה היום ידו על העליונה בהחלט יהיה המנצח”.

qālū yāmūsā immā an tul'qiya wa-immā an nakūna awwala man alqā

  אמרו: “הוי, משה! או שתשליך אתה, או שנהיה אנו ראשונים להשליך?”

qāla bal alqū fa-idhā ḥibāluhum waʿiṣiyyuhum yukhayyalu ilayhi min siḥ'rihim annahā tasʿā

  אמר: “השליכו אתם”. ואז, נדמו לו חבליהם ומסותיהם כמתרוצצים, בשל קסמיהם.

fa-awjasa fī nafsihi khīfatan mūsā

  אז הרגיש משה חשש בלבו.

qul'nā lā takhaf innaka anta l-aʿlā

  אמרנו: “אל תחשוש! כי הנך אתה הנעלה (המנצח).

wa-alqi mā fī yamīnika talqaf mā ṣanaʿū innamā ṣanaʿū kaydu sāḥirin walā yuf'liḥu l-sāḥiru ḥaythu atā

  זרוק את אשר ביד ימין ויבלע את אשר עשו, מה שעשו הוא רק תכסיס של קוסם, והקוסם לעולם לא יצליח לאן שיפנה.

fa-ul'qiya l-saḥaratu sujjadan qālū āmannā birabbi hārūna wamūsā

  (והשליך משה את מקלו ובלע את כל אשר עשו) אז סגדו הקוסמים ואמרו: “מאמינים אנו בריבונם של משה ואהרון”.

qāla āmantum lahu qabla an ādhana lakum innahu lakabīrukumu alladhī ʿallamakumu l-siḥ'ra fala-uqaṭṭiʿanna aydiyakum wa-arjulakum min khilāfin wala-uṣallibannakum fī judhūʿi l-nakhli walataʿlamunna ayyunā ashaddu ʿadhāban wa-abqā

  אמר (פרעה): “האמנם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? כנראה אדונכם הוא (משה) שלימד אתכם קסמים. לכן אקטע את ידיכם ורגליכם ואצלוב אתכם על גזעי הדקלים, למען תדעו מי קשה ומתמיד בעונשיו”.

qālū lan nu'thiraka ʿalā mā jāanā mina l-bayināti wa-alladhī faṭaranā fa-iq'ḍi mā anta qāḍin innamā taqḍī hādhihi l-ḥayata l-dun'yā

  אמרו: “לא נעדיף אותך על פני ההוכחות הברורות שהגיעו אלינו, ולא נקבל אותך כאדון במקום זה אשר יצר אותנו. גזור עלינו מה שתגזור, כי סמכותך מוגבלת רק בחיי העולם הזה,

innā āmannā birabbinā liyaghfira lanā khaṭāyānā wamā akrahtanā ʿalayhi mina l-siḥ'ri wal-lahu khayrun wa-abqā

  ואנו מאמינים בריבוננו כדי שיסלח לנו על חטאינו ועל הקסמים אשר הכרחת אותנו לבצע (נגד משה), כי אללה הוא הטוב ביותר והנצחי.

innahu man yati rabbahu muj'riman fa-inna lahu jahannama lā yamūtu fīhā walā yaḥyā

  מי שיבוא אל ריבונו פושע, הגיהינום שמור לו. לא ימות בו וגם לא יחיה.

waman yatihi mu'minan qad ʿamila l-ṣāliḥāti fa-ulāika lahumu l-darajātu l-ʿulā

  אך מי שיבוא מאמין שעשה את הטוב, לאלה שמורות הדרגות העליונות,

jannātu ʿadnin tajrī min taḥtihā l-anhāru khālidīna fīhā wadhālika jazāu man tazakkā

  גני עדן אשר נהרות זורמים מתחתיהם, ובהם יישארו לנצח, כי זה שכרם של טהורי האמונה.

walaqad awḥaynā ilā mūsā an asri biʿibādī fa-iḍ'rib lahum ṭarīqan fī l-baḥri yabasan lā takhāfu darakan walā takhshā

  ואמרנו למשה: “הוצא את עובדיי הנאמנים בלילה ממצרים, ופתח להם דרך יבשה בים, ואל תחשוש מפני הרודפים ואל תפחד מפרעה וחייליו".

fa-atbaʿahum fir'ʿawnu bijunūdihi faghashiyahum mina l-yami mā ghashiyahum

  פרעה וחייליו רדפו אותם, אך הים כיסה אותם

wa-aḍalla fir'ʿawnu qawmahu wamā hadā

  פרעה התעה את בני עמו ולא הדריכם.

yābanī is'rāīla qad anjaynākum min ʿaduwwikum wawāʿadnākum jāniba l-ṭūri l-aymana wanazzalnā ʿalaykumu l-mana wal-salwā

  הוי, בני ישראל! כבר חילצנו אתכם מאויבכם, וכרתנו אתכם ברית לצד ההר הימני, והורדנו לכם את המן ואת השלו.

kulū min ṭayyibāti mā razaqnākum walā taṭghaw fīhi fayaḥilla ʿalaykum ghaḍabī waman yaḥlil ʿalayhi ghaḍabī faqad hawā

  איכלו מן הטוב שהענקנו לכם, ואל תגזימו ואל תקפחו זה את זה למען לא ייפול עליכם זעמי, ומי שייפול עליו זעמי בוודאי ילך לאיבוד.

wa-innī laghaffārun liman tāba waāmana waʿamila ṣāliḥan thumma ih'tadā

  אולם, אני הסלחן לזה המתחרט והשב אליי, ולמאמין העושה טוב , ולהולך בדרך הישר.

wamā aʿjalaka ʿan qawmika yāmūsā

  (ואמרנו למשה) ״ הוי, משה, מדוע מיהרת לעזוב את בני עמך?”

qāla hum ulāi ʿalā atharī waʿajil'tu ilayka rabbi litarḍā

  אמר: “הנה הם באים בעקבותיי, ואני מיהרתי אליך ריבוני, כדי שתהיה מסופק ממני”.

qāla fa-innā qad fatannā qawmaka min baʿdika wa-aḍallahumu l-sāmiriyu

  אמר (אללה): “אנו העמדנו את בני עמך בניסיון בהיעדרך, והתעה אותם א-סאמירי (השומרוני)”.

farajaʿa mūsā ilā qawmihi ghaḍbāna asifan qāla yāqawmi alam yaʿid'kum rabbukum waʿdan ḥasanan afaṭāla ʿalaykumu l-ʿahdu am aradttum an yaḥilla ʿalaykum ghaḍabun min rabbikum fa-akhlaftum mawʿidī

  אז חזר משה אל בני עמו זועם ומלא צער אמר: ״ הוי, בני עמי! האם לא הבטיח לכם ריבונכם הבטחה טובה? האם תקופת הברית עם אללה ארוכה היא? או הרוצים אתם שייפול עליכם הזעם של ריבונכם ולכן הפרתם את מה שהבטחתם לי?”

qālū mā akhlafnā mawʿidaka bimalkinā walākinnā ḥummil'nā awzāran min zīnati l-qawmi faqadhafnāhā fakadhālika alqā l-sāmiriyu

  אמרו: “לא הפרנו את הברית מרצוננו, אך היינו עמוסים בכלי זהב אשר לקחנו מתכשיטי האנשים וזרקנו אותם, כך גם זרק א-סאמירי (השומרוני)”.

fa-akhraja lahum ʿij'lan jasadan lahu khuwārun faqālū hādhā ilāhukum wa-ilāhu mūsā fanasiya

  והוציא להם עגל בעל גוף גועה, ואחדים מהם אמרו: “זה אלוהכם ואלוה משה, ואולם הוא שכח”.

afalā yarawna allā yarjiʿu ilayhim qawlan walā yamliku lahum ḍarran walā nafʿan

  האם לא ראו שאינו יכול לענות להם, וכי אין בכוחו להרע או להועיל להם?.

walaqad qāla lahum hārūnu min qablu yāqawmi innamā futintum bihi wa-inna rabbakumu l-raḥmānu fa-ittabiʿūnī wa-aṭīʿū amrī

  אהרון כבר הזהיר אותם מקודם: “הוי, בני עמי! העגל אינו אלא מבחן לכם, וריבונכם הוא הרחמן, על כן, לכו בעקבותיי וצייתו להוראותיי”.

qālū lan nabraḥa ʿalayhi ʿākifīna ḥattā yarjiʿa ilaynā mūsā

  הם אמרו: “לא נחדל מלעבוד אותו (העגל) עד שיחזור אלינו משה”.

qāla yāhārūnu mā manaʿaka idh ra-aytahum ḍallū

  (וכשחזר משה) אמר: “הוי, אהרון! כאשר ראית שהם סוסים מהדרך, מה מנע ממך

allā tattabiʿani afaʿaṣayta amrī

  לבוא אחריי? מדוע הפרת את מצוותי?”

qāla yabna-umma lā takhudh biliḥ'yatī walā birasī innī khashītu an taqūla farraqta bayna banī is'rāīla walam tarqub qawlī

  אמר (אהרון למשה): “הוי, בן אמי! אל תאחז בזקני ולא בראשי, אני חששתי כי תאמר, הפרדת בין בני ישראל ולא שמעת בקולי”.

qāla famā khaṭbuka yāsāmiriyyu

  אמר (משה): “הוי, סאמירי (שומרוני), מה קורה אתך?”

qāla baṣur'tu bimā lam yabṣurū bihi faqabaḍtu qabḍatan min athari l-rasūli fanabadhtuhā wakadhālika sawwalat lī nafsī

  אמר: “אני ראיתי מה שהם לא ראו, ולקחתי חופן של חול מעקבות השליח והטלתי אותו (על הזהב שעשיתי את העגל ממנו), וזה מה שנפשי ביקשה ממני לעשות”.

qāla fa-idh'hab fa-inna laka fī l-ḥayati an taqūla lā misāsa wa-inna laka mawʿidan lan tukh'lafahu wa-unẓur ilā ilāhika alladhī ẓalta ʿalayhi ʿākifan lanuḥarriqannahu thumma lanansifannahu fī l-yami nasfan

  אמר (משה): ״ אם כן, לך! כל ימי חייך חייב תהיה להגיד: 'אין לגעת בי! ויש לך מועד שלא יתחלף! הסתכל אל אלוהך(העגל) אשר היית עובד, כי אנו נשרוף אותו ואחר-כך נפזר אותו בים”.

innamā ilāhukumu l-lahu alladhī lā ilāha illā huwa wasiʿa kulla shayin ʿil'man

  אכן, אלוהכם הוא אללה, אשר אין אלוה מלבדו וידיעתו מקיפה כל דבר.

kadhālika naquṣṣu ʿalayka min anbāi mā qad sabaqa waqad ātaynāka min ladunnā dhik'ran

  כך נספר לך על מאורעות העבר, ונתנו לך תזכורת (הקוראן) מאתנו.

man aʿraḍa ʿanhu fa-innahu yaḥmilu yawma l-qiyāmati wiz'ran

  מי שפנה לו עורף, יישא משא עצום ביום תחיית-המתים,

khālidīna fīhi wasāa lahum yawma l-qiyāmati ḥim'lan

  ולנצח יישא אותו (בגיהינום), אכן כה רע יהיה הנטל ביום תחיית-המתים.

yawma yunfakhu fī l-ṣūri wanaḥshuru l-muj'rimīna yawma-idhin zur'qan

  ביום שבו ייתקע בשופר ונקבץ את הכופרים המכחשים כשעיניהם כחולות,

yatakhāfatūna baynahum in labith'tum illā ʿashran

  והם מתלחשים ביניהם: “שהינו בעולם רק עשרה ימים בלבד”.

naḥnu aʿlamu bimā yaqūlūna idh yaqūlu amthaluhum ṭarīqatan in labith'tum illā yawman

  אך אנו יודעים היטב את אשר יגידו, כי בעל הדעת והתבונה שבהם יאמר: “שהיתם רק יום אחד”

wayasalūnaka ʿani l-jibāli faqul yansifuhā rabbī nasfan

  הם שואלים אותך על ההרים, אמור להם: “ריבוני יכתוש אותם לכדי אבק,

fayadharuhā qāʿan ṣafṣafan

  ויהפוך אותם לקרקע שטוחה שוממת,

lā tarā fīhā ʿiwajan walā amtan

  אשר לא תראה בה עיקום ולא קימור”.

yawma-idhin yattabiʿūna l-dāʿiya lā ʿiwaja lahu wakhashaʿati l-aṣwātu lilrraḥmāni falā tasmaʿu illā hamsan

  ביום ההוא (כל הברואים) יילכו אחרי קול הקורא להם, אשר אין מנוס ממנו, וכל הקולות יונמכו מיראת הרחמן ולא תשמע אלא קול לחש.

yawma-idhin lā tanfaʿu l-shafāʿatu illā man adhina lahu l-raḥmānu waraḍiya lahu qawlan

  ביום ההוא לא תועיל כל המלצה אלא למי שהרחמן ירשה וירצה.

yaʿlamu mā bayna aydīhim wamā khalfahum walā yuḥīṭūna bihi ʿil'man

  הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ואולם הם לא יוכלו להכיל את מלוא הדעת עליו.

waʿanati l-wujūhu lil'ḥayyi l-qayūmi waqad khāba man ḥamala ẓul'man

  הפנים (של כל הבריות) יושפלו בפני החי והקיים, וכל אשר נשא עוול יפסיד.

waman yaʿmal mina l-ṣāliḥāti wahuwa mu'minun falā yakhāfu ẓul'man walā haḍman

  ואולם העושה את הטוב בעודו מאמין, לא יהיה לו כל חשש מקיפוח.

wakadhālika anzalnāhu qur'ānan ʿarabiyyan waṣarrafnā fīhi mina l-waʿīdi laʿallahum yattaqūna aw yuḥ'dithu lahum dhik'ran

  ואכן, הורדנו אותו קוראן בערבית והבהרנו בו התראות למען ייראו (את אללה), או למען ישיב להם את זיכרונם.

fataʿālā l-lahu l-maliku l-ḥaqu walā taʿjal bil-qur'āni min qabli an yuq'ḍā ilayka waḥyuhu waqul rabbi zid'nī ʿil'man

  על כן יתעלה אללה המלך, הצדק. אל תזדרז בקריאת הקוראן לפני שתיגמר השראתו לך, ואמור: “ריבוני! הרחב את ידיעותיי”.

walaqad ʿahid'nā ilā ādama min qablu fanasiya walam najid lahu ʿazman

  כבר מקודם הזהרנו את אדם (מהשטן), ואולם הוא שכח ולא מצאנו בו רצון איתן.

wa-idh qul'nā lil'malāikati us'judū liādama fasajadū illā ib'līsa abā

  וכאשר אמרנו למלאכים: " סגדו לאדם”, ואז סגדו, רק איבליס (השטן) סירב,

faqul'nā yāādamu inna hādhā ʿaduwwun laka walizawjika falā yukh'rijannakumā mina l-janati fatashqā

  אז אמרנו: “הוי, אדם, אכן, זה אויב לך ולאשתך, היזהרו שלא יוציאכם מגן העדן, אחרת תהיו אומללים.

inna laka allā tajūʿa fīhā walā taʿrā

  מובטח לך (בגן העדן) שלא תרעב ולא תהיה ערום,

wa-annaka lā taẓma-u fīhā walā taḍḥā

  ולא תצמא ולא יפגע בך כל חום.

fawaswasa ilayhi l-shayṭānu qāla yāādamu hal adulluka ʿalā shajarati l-khul'di wamul'kin lā yablā

  אך, השטן לחש לו, ואמר: “הוי, אדם! בוא ואני אראה לך את עץ חיי הנצח, ומלכות נצחית בלתי חולפת”.

fa-akalā min'hā fabadat lahumā sawātuhumā waṭafiqā yakhṣifāni ʿalayhimā min waraqi l-janati waʿaṣā ādamu rabbahu faghawā

  שניהם (אדם ואשתו) אכלו ממנו ואז נגלתה להם ערוותם, והתחילו להתכסות בעלים מן הגן. כך לא ציית אדם לריבונו ושגה.

thumma ij'tabāhu rabbuhu fatāba ʿalayhi wahadā

  אולם ריבונו בחר בו וקיבל את בקשת סליחתו והדריך אותו.

qāla ih'biṭā min'hā jamīʿan baʿḍukum libaʿḍin ʿaduwwun fa-immā yatiyannakum minnī hudan famani ittabaʿa hudāya falā yaḍillu walā yashqā

  ואמר (אללה): “רדו ממנו (גן עדן) כולכם, תהיו אויבים זה לזה, וכאשר תבוא לכם בעתיד הדרכה ממני, מי שינהג על פיה, יודרך ולא יתעה ולא יסבול.

waman aʿraḍa ʿan dhik'rī fa-inna lahu maʿīshatan ḍankan wanaḥshuruhu yawma l-qiyāmati aʿmā

  אך מי שיסטה מאזהרתי יחיה חיי דוחק, וביום תחיית-המתים נקבץ אותו עיוור.

qāla rabbi lima ḥashartanī aʿmā waqad kuntu baṣīran

  אמר: “ריבוני! למה קיבצה אותי עיוור למרות שהייתי רואה?”.

qāla kadhālika atatka āyātunā fanasītahā wakadhālika l-yawma tunsā

  אמר: “כך, כשאותותינו הגיעו אליך, שכחת אותם, לכן תישכח היום”

wakadhālika najzī man asrafa walam yu'min biāyāti rabbihi walaʿadhābu l-ākhirati ashaddu wa-abqā

  כך נגמול לכל אשר הפריז ולא האמין באותות ריבונו, אכן העונש של העולם הבא קשה ומתמיד יותר.

afalam yahdi lahum kam ahlaknā qablahum mina l-qurūni yamshūna fī masākinihim inna fī dhālika laāyātin li-ulī l-nuhā

  האם לא למדו מהכחדתם של הדורות שקדמו להם שעל חורבות בתיהם הם מתהלכים כיום? בזה ישנם אותות לאנשי תבונה.

walawlā kalimatun sabaqat min rabbika lakāna lizāman wa-ajalun musamman

  לו לא היה קיים צו קודם של ריבונך עם מועד מוגדר, היה עונשם מתקיים מזמן.

fa-iṣ'bir ʿalā mā yaqūlūna wasabbiḥ biḥamdi rabbika qabla ṭulūʿi l-shamsi waqabla ghurūbihā wamin ānāi al-layli fasabbiḥ wa-aṭrāfa l-nahāri laʿallaka tarḍā

  לכן, היה סבלן כלפי מה שהם אומרים, ושבח את ריבונך לפני עלות השמש ולפני שקיעתה, ושבח אותו במשך הלילה ובקצותיו של היום, למען תהיה מסופק.

walā tamuddanna ʿaynayka ilā mā mattaʿnā bihi azwājan min'hum zahrata l-ḥayati l-dun'yā linaftinahum fīhi wariz'qu rabbika khayrun wa-abqā

  אל תישא עיניך אל מה שהענקנו מתענוגות העולם- הזה לבני אדם שונים לבחון אותם בהם, כי מענק ריבונך טוב ונצחי מכל אלה.

wamur ahlaka bil-ṣalati wa-iṣ'ṭabir ʿalayhā lā nasaluka riz'qan naḥnu narzuquka wal-ʿāqibatu lilttaqwā

  צווה את בני ביתך לקיים את התפילה, והתאזר בסבלנות בזה. אין אנו מבקשים ממך פרנסה, אנו נפרנס אותך, כי הגמול שמור ליראי אללה.

waqālū lawlā yatīnā biāyatin min rabbihi awalam tatihim bayyinatu mā fī l-ṣuḥufi l-ūlā

  אמרו (הכופרים): “למה אינו מביא לנו אות מריבונו ?”, אך האם לא הביא להם (את הקוראן) אישור למה שנזכר בספרים (הקדושים) הקודמים?

walaw annā ahlaknāhum biʿadhābin min qablihi laqālū rabbanā lawlā arsalta ilaynā rasūlan fanattabiʿa āyātika min qabli an nadhilla wanakhzā

  אילו היינו מענישים אותם לפניו, היו אומרים: “ריבוננו! אילו שלחת לנו שליח למען נלך בעקבות אותותיך לפני שהיינו מושפלים ובזויים”.

qul kullun mutarabbiṣun fatarabbaṣū fasataʿlamūna man aṣḥābu l-ṣirāṭi l-sawiyi wamani ih'tadā

  אמור: “כולנו מחכים, וחכו גם אתם, אך לבסוף תדעו מי הם ההולכים בדרך הישר ומי המודרך”.